על הדרך | שיחות עם טובי פולק

פרק 345: אביב הברון איבד בשבת השחורה שלושה מבני משפחתו שנרצחו והיום נלחם על החזרת שבעת בני המשפחה האחרים שנחטפו לעזה. הפודקאסט של טובי פולק

אי-אפשר היה להסיט את המבט מעמוד השער של המוסף הפוליטי של ידיעות אחרונות לפני כשבועיים. על עמוד השער התנוססה תמונתה של יהל שהם, בת שלוש בסך-הכל, ילדה זהובת תלתלתים שנחטפה לעזה עם עוד שישה מבני משפחתה. יהל היא בת אחייניתו של אביב הברון, עורך המוסף הפוליטי כבר 15 שנה. בן קיבוץ בארי, מכיר אישית כמעט את כל הנרצחים והחטופים בני ובנות הקיבוץ ועכשיו עסוק 24/7 במאבק להחזרתם הביתה של יהל (3), אחיה נווה (8), הוריהם עדי וטל שוהם, שושן הרן ושרון ונועם אביגדורי (12). שלושה בני משפחה אחרים נרצחו בטבח בבארי: לילך (אחותו של אביב), אביתר קיפניס ואבשלום הרן | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 344: יאיר נבות על מראה המלחמה מבחוץ, התקשורת הבינלאומית, ההתייחסות האירופית הרשמית, יחס השמאל הרדיקלי וכמובן - רוסיה. הפודקאסט של טובי פולק

כמו כולנו, גם את יאיר נבות ומשפחתו שמתגוררים בהולנד תפסה המלחמה בהפתעה גמורה. שיחה עיתונאית ובעיקר אישית עם מי שרואה את התמונה בהקשר רחב יותר מזה של רובנו: כיצד נראית המלחמה ממערב אירופה השבעה והשלווה; על התייחסות התקשורת המקומית והבינלאומית; על הנרטיב הרוסי והאינטרסים של פוטין ורוסיה במזרח התיכון בכלל ובמערכה הנוכחית בפרט - על רקע המעורבות העמוקה של ארה"ב; וגם על התחושות של ישראלים שמצאו פינה אירופית שקטה לחיות בה ומתבוננים בתדהמה במה שמתרחש במולדת: על משמעות "הבית" הבטוח והמגונן - הבית הפיזי והמטאפורי שהתרסק לרסיסים לפני חודש ומה זה אומר על הבית האחר, שרחוק מהבית, לישראלים שבנו לעצמם חיים במקום אחר | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 343: ציפי שמילוביץ’ על הדברים שמרגישים ורואים משם, על הנרטיב התקשורתי שלא בהכרח מתיישר עם המציאות וגם על מה שקורה לנפש. הפודקאסט של טובי פולק

עשור ויותר ציפי שמילוביץ' חיה בארה"ב - חוויה כזו היא עוד לא עברה. כמו כולנו. שיחה כאובה על הישראליות שלא תצא מכולנו לעולם; על המלכוד הישראלי, שלראשונה בחיינו גם מרגיש כמו מצור אישי; על איך הכאוס הנורא שאנחנו תקועים בתוכו נראה משם בתקשורת, בפוליטיקה, במדיניות, ביחסים הבינאישיים; על הפער שבין תדמית השולט והחזק לתחושת הקורבן חסר האונים ונטול ההגנה; על ההפקרה שלא תיאמן שזועקת מקצה העולם ועד קצהו; וקצת על התקווה שלא הכל אבוד. מוזמנים לשיחה שהיא בעצם מונולוג בשניים | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

הקלטת דיון ספייס על המלחמה (התקיים בשבוע השלישי למלחמה): על משבר הביטחוני, הכאוס הפוליטי והוואקום המנהיגותי

מתחילת הלחימה, התסכול והזעם על הממשלה חסרי תקדים (בצדק) ואנשים רבים מרגישים צורך עז לקום ולפעול. עו"ד נאוה רוזוליו כינסה חברים ושותפים למאבק לספייס (בטוויטר) בנושא המשבר הבטחוני ומנהיגותי  בישראל. בין המשתתפים בדיון: ‏בר שם-אור, ‏אור-לי ברלב, ‏תומר אביטל, יאיר גולן, ערן עציון, גונן בן-יצחק, אייל עופר, און עזריאל, דן עדין, הגר סידס, עו"ד ירון חיים וענת סרגוסטי

פרק 342: גיל שלי בשיחה על גבורתם של בנו וחבריו בקרב בקיבוץ בארי; על מה אפשר ללמוד מהמחדל הנוראי וגם קמצוץ אופטימיות בנוגע לעתיד. הפודקאסט של טובי פולק

יואב שלי, חייל סדיר בגולני, בילה את ליל שישי ההוא בפסטיבל המוזיקה "נובה". בשעות הבוקר המוקדמות הוא וחבריו הבינו שמשהו רע קורה, חילצו את עצמם לבארי בלי לדעת מה קורה בתוך הקיבוץ ונקלעו לקרב גבורה של מעטים מול רבים. אבא של יואב, גיל שלי, מספר על מה שעבר על בנו וחבריו באותה השבת; על היוזמה, התושייה והגבורה; על השבת המסויטת שהוא ומשפחתו חוו עד שהבן חולץ למרכז בסוף אותו היום; וגם על מה שלדעתו מצפה לנו - כחברה וכמדינה - ביום שאחרי. שיחה מרגשת מאוד ויוצאת דופן במיוחד, שמקפלת בתוכה את כל תולדות חיינו כמעט | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 341: יאיר גולן על השבת שבה שוב מצא את עצמו על מדים, על המחדל והמערכה, על נתניהו שחייב ללכת עכשיו ועל הפוליטיקה ביום שאחרי. הפודקאסט של טובי פולק

לא כך תיאר לעצמו יאיר גולן, מי שהיה סגן הרמטכ"ל ופרש מצה"ל לפני יותר משש שנים, למצוא את עצמו שוב במדים. אבל זה קרה ללא התראה וב-7 באוקטובר הוא חזר למדים, חתם על נשק והעביר את השבת ההיא בחילוץ ניצולים, בניסיון להבין את תמונת הקרב ובדיווחים לאחור על המצב בשטח. מאז שחזר לאזרחי הוא מתרוצץ בכל פינה בארץ, בדרום ובצפון ובמרכז, מארגן את כל מי שמוכן להתגייס למאמץ הלאומי ומתארגן לימים הפוליטיים שאחרי. בדבר אחד אין לו ספק: עם נתניהו לא תהיה לנו תקומה. בנימין נתניהו חייב ללכת ומיד. לא אחרי המלחמה ולא כשתגיע הרגיעה - אלא כאן עכשיו. ולמרות ועל אף הכל, הוא אופטימי | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 340: גבע קרא-עוז על ההשפעה הדרמטית של מכונת הרעל על הנרטיב התקשורתי ועל דעת הקהל. וגם על התקשורת שבוגדת בשליחותה. הפודקאסט של טובי פולק

אם מישהו חשב שהמחדל הנוראי, האסון הבלתי נתפס, היקף הקורבנות - נרצחים, הרוגים, שבויים, חטופים ופצועים - ישתיקו את עבודתה של מכונת הרעל, אז לא. להיפך. חורשי המזימות, ממציאי הפייקים, המשמיצים, המלעיגים, מפיצי הדיבה והשנאה, היו הראשונים להתאושש. ובעצם הם לא חדלו לרגע. גבע קרא-עוז עוקב אחרי הערוצים הגלויים והנסתרים שממציאים, מנפחים ומפיצים את כמוסות הרעל וקובע שמדובר במכונה שפועלת 24/7 ובהיקף דימיוני. ואם מישהו בנה על התקשורת הממוסדת שתציל אותנו - אז אפשר לשכוח מזה. התקשורת תשנה את כיוון הספינה רק אם תזהה שהסנטימנט הציבורי משתנה, לא רגע אחד לפני | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 339: לימור מויאל ורותם פרלמן-פרחי על השבר החברתי העצום; החששות הלאומיים והפחד הקיומי; המאבק, המחאה והפוליטיקה של היום שאחרי. הפודקאסט של טובי פולק

האם אנחנו בכלל קולטים את מה שקרה ב-7 באוקטובר? האם זה בכלל אפשרי? האם אנחנו מבינים את הסיטואציה שאליה נקלענו והולכת להיות חיינו בטווח הנראה לעין ואולי לתמיד? האם אכן מדובר בסכנה קיומית - אישית וגם לאומית? שיחה נוקבת וארוכה במיוחד (לבקשת עוקבים ומאזינים) עם לימור מויאל ורותם פרלמן-פרחי על עצם קיומנו כאן. על הזהות החברתית והלאומית שלנו; על הערעור הנורא של תפיסת הביטחון בכלל והביטחון האישי בפרט; על הזיהוי הפוליטי של כל אחת ואחד מאיתנו. ובעיקר: אחרי שהעולם הפנימי שלנו התערער באופן כה ברוטלי, האם זה מה שקרה גם למהות החברתית והאידיאולוגית שלנו? | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 338: ירון טן-ברינק על העיתונות הישראלית במלחמה ועל ראשי מערכות החדשות בטלוויזיה שנפגשו בחשאי עם נתניהו ושכחו לדווח על זה. הפודקאסט של טובי פולק

גם בימים כתיקונם העיתונות הישראלית (ברובה) איבדה את דרכה ואת הכבוד העצמי שלה - לא כל שכן במצב החירום הנורא שאליו נקלענו. אז גם אם נכון שגורמי השידור המרכזיים - בעיקר ערוצי הטלוויזיה -  התאוששו הרבה יותר מהר מהממשלה המשותקת (עד לרגע זה ובכלל), בכל זאת אף אחד שם לא פירמט את ההארד דיסק. ירון טן-ברינק, עורך טיים-אאוט תל-אביב, עוקב וכותב לאורך שנים רבות אחרי המתרחש בערוצי השידור השונים וכבר ראה הכל, אבל גם הוא נדהם לשמוע על הפגישות הדיסקרטיות שקיים נתניהו עם בכירי חדשות 12, 13, ידיעות אחרונות ועוד - פגישות שהמערכות כלל לא דיווחו עליהן. שיחה כואבת על הפחד של התקשורת, חוסר ההבנה של התפקיד שלה וגם על מכונת הרעל הבלתי נלאית שערוץ 14 מוביל ומהדהד | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 337: שיח מרובע על הטראומה, המלחמה, הפוליטיקה ותמרוני הבריחה מאחריות של נתניהו. עם לימור מויאל, דן עדין ושרגא טיחובר. הפודקאסט של טובי פולק

אחרי כמעט שנה של מחאה ומאבק נגד ההפיכה המשטרית וקצת יותר משבוע מאותה שבת שחורה, זה לא מוקדם מדי להתחיל לחשוב ולדבר על מה שקרה לנו כאן ובכלל, לאן אנחנו הולכים ואיך ייראה היום שאחרי. שיחה מרובעת עם פעילי המאבק המתמידים לימור מויאל, דן עדין ושרגא טיחובר, על כל מה שקורה לנו עכשיו: ההלם והטראומה הלאומית - שנתניהו היה כנראה הראשון שהצליח להתאושש ממנה וחזר להפעיל את מכונת הרעל במלוא העוצמה; על בסיסי חיינו שהתפוררו לנגד עינינו ממש; על אי-כשירותו הבלתי נתפסת של נתניהו (וכל סביבתו) ואיך מזיזים אותו; ושוב, כמו שכמעט התרגלנו - הרפיסות שלא תיאמן של העיתונות | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 336: ערן עציון בשיחה על ”קבינט המלחמה” המדומיין וחסר הסמכויות ועל הדרך שבה חייבת הממשלה לפעול עכשיו, הרבה לפני ”היום שאחרי”. הפודקאסט של טובי פולק

בשעה שאולפני הטלוויזיה המרכזיים משדרים 24/7 את האירועים ותמונות הזוועה מהדרום וגדודי עיתונאים, פרשנים וקצינים בכירים לשעבר מתלהמים ומתחרים ביניהם מי יהיה יותר לוחמני ונחרץ - פרשן אחד מתבלט בקור רוחו ושיקול דעתו. ערן עציון, לשעבר סגן ראש המל"ל וראש התכנון המדיני במשרד החוץ, כבר היה בקבינטים מלחמתיים (אמיתיים) באירועים קודמים ויודע איך המערכת אמורה לעבוד. רמז: זה לא קורה עכשיו. שיחה שקולה על המצב הנוכחי בחזית (ערפל קרב); הגדרת מטרות המלחמה (לא נקבעו); הבנת גבולות הגזרה ומגבלות הכוח ("שיטוח עזה"? "השמדת החמאס"? "חיסול שלטון החמאס"?); האיומים בגזרות האחרות (בעיקר בצפון אבל לא רק) והסכנות שבכניסה קרקעית מסיבית שתכליתה אינה ברורה ובעיקר לאף אחד לא ברור איך מתכוונים לצאת ממנה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 335: פרופ’ אבי שגיא על מה שקרה לנו - כחברה, כמדינה, כפרטים. על תחושת ההפקרה, הנטישה ובעיקר חוסר האונים והאימה. הפודקאסט של טובי פולק

אין תקדים מוכר בהיסטוריה המודרנית של החברות הדמוקרטיות לאירוע הנוכחי. אין לנו דרך לקלוט את ממדי הזוועה, העוצמה, ההיקף. הזעם עצום, אבל עיקר התסכול נובע מההפקרה. הנטישה. וכפי שמסביר פרופ' אבי שגיא, ההגדרה הנכונה למצב הנוכחי היא אימה, לאו דווקא פחד או חרדה, שהם מנגנוני הגנה מפני סכנות, בעוד שאימה היא מצב של חוסר אונים עד כדי שיתוק. שיחה על ההלם שאליו נכנסה הממשלה על כל זרועותיה - למול ההתגייסות האזרחית הפנטסטית; על אתיקה ומוסר של לחימה ואיך מתמודדים עם דילמות הפגיעה בבלתי מעורבים; וגם על הדילמה הטראגית בהתייחסות לגורל השבויים והחטופים | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 334: נתניהו הוא הבעיה - הוא לא הפתרון. נתניהו הפקיר את המדינה וחייב ללכת. עוד היום. אסור לו להישאר בתפקיד רגע אחד נוסף. מונולוג. הפודקאסט של טובי פולק

ממדי האסון והמחדל הולכים ומתבררים, אבל לא באמת מתבהרים. כן ברור שנתניהו וממשלתו חתומים על נטישת והפקרת אזרחי המדינה. בזחיחות, באדישות, בסדרי עדיפות מופקרים, בתאוות בצע, בגסות רוח, באפס כישורים. והם חייבים ללכת. לא מחר, לא בעוד חצי שנה; אתמול. הקואליציה המופרעת שנתניהו הקים, הממשלה האיומה, המינויים הרי האסון, כל אלה הביאו עלינו את סופנו כחברה, כמדינה. השנה האחרונה בדברי ימיה של מדינה ישראל תהיה ככל הנראה השנה האחרונה של מדינת ישראל כפי שהכרנו. כפי שהיינו רוצים שתהיה. לא ברור אם נוכל להשתקם, ספק גדול; אבל כל זמן שנתניהו בתמונה, זה בוודאות לא יקרה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 333: פרופ’ אבי שגיא בחלק ג’ של הסדרה על הציונות הדתית. והפעם - בין נס ששת הימים לשבר של יום כיפור ומשם לזינוק במפעל ההתנחלויות. הפודקאסט של טובי פולק

 כשסוקרים את תהליך הפיכתה של הציונות הדתית מתנועת תורה ועבודה שהייתה שותפה נאמנה של תנועת העבודה הקלאסית ביישוב הארץ ופיתוח המדינה בעשורים הראשונים שלה, חשוב להתעכב על שתי תחנות קריטיות בזמן: מלחמת ששת הימים והכיבוש הגדול של הארץ; ושש שנים לאחר מכן - השבר הנורא של מלחמת יום כיפור. בחלק השלישי בסדרה מסביר פרופ' אבי שגיא את התמורות שחלו בתנועה לקראת ואחרי ששת הימים, ה"שחרור" הפלאי של חלקי הארץ הכבושים (לשיטתם) ואימוץ הקו של הרב קוק הבן - ועד לתגובה הכמעט משיחית שבאה בעקבות האסון של 73' ואובססיית ההתנחלויות שהגיעה בשנים שלאחר מכן | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 332: אלוף במיל’ נעם תיבון, ממובילי מחאת הרמטכ”לים והאלופים - על המאבק בהפיכה המשטרית, על הצבא, הכיבוש ולקחי מלחמת יום כיפור. הפודקאסט של טובי פולק

למרות שהתגייס לצה"ל כשמונה שנים אחרי מלחמת יום כיפור, המלחמה ההיא מעסיקה את אלוף במילואים נעם תיבון עד היום. אבל גם הוא, אחרי קריירה צבאית מפוארת שנמשכה קרוב לארבעים שנה, לא העלה בדעתו ששנים אחרי שסיים את שירותו הצבאי קרוב מאוד לראש הפירמידה, ימצא את עצמו במאבק קשה וחסר פשרות על אופייה, דמותה ועצם מהותה של המדינה שאותה שירת במשך עשרות שנים. הוא נאבק בהפיכה כחלק מהתארגנות של קצינים ובעלי תפקידים בכירים לשעבר - רמטכ"לים ואלופים, מפכ"לים וניצבים, ראשי שירות וראשי אגפים בשרותי הביטחון - ומשוכנע שבסופו של דבר התבונה תגבר וההיסטוריה תזכור את בנימין נתניהו כמי שירד מהבמה בבושת פנים, אחרי שניסה כמיטב יכולתו להחריב את המדינה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 331: ד”ר מולי פלג בשיחה על צבא ומחאה, אקדמיה ופוליטיקה, עיתונות ושירה, על החיים באמריקה, על מה שהיה כור ההיתוך ומה שנשאר ממנו. הפודקאסט של טובי פולק

הילדות על גבול ר"ג-גבעתיים, האווירה בגרעין הנח"ל, ההתגלגלות לשיריון ולסיני, הלם התרבות בצבא, הנסיבות המשפחתיות והיציאה (כמעט הבריחה) לעולם הגדול - כל אלה היו מצע הגדילה וההתבגרות של ד"ר מולי פלג. שיחה חוצת עשרות שנים של היכרות מקוטעת ובעיקר מקרית: מתחילת הצבא, דרך ניו-יורק של ימי טראמפ ועד למופעי המחאה בקפלן. השיחה עם פלג - ד"ר למדעי המדינה, סוציולוג פוליטי, מרצה בארץ ובחו"ל, לשעבר איש פוליטי בעצמו (העבודה, מרצ, דובר שלום עכשיו ועוד) וגם סופר ומשורר - מחברת בין עולמות ילדות והתבגרות, צבא ואקדמיה, פוליטיקה ומחקר, כתיבה ומחאה וגם תקווה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 330: יאיר נבות על ההתלקחות האחרונה בחבל נגורנו קרבך. הפלישה של אזרבייג’ן, זרם הפליטים, הקורבנות והעתיד הקודר של המובלעת. הפודקאסט של טובי פולק

שלוש שנים בדיוק אחרי מלחמת נגורנו קרבך השנייה בין ארמניה לאזרבייג'ן - מלחמה שהסתיימה בהפסקת אש ללא הכרעה והשאירה את החבל עצמאי יחסית - החליטה אזרבייג'ן שהנסיבות הגיאופוליטיות (למשל, המלחמה באוקראינה) בשלו, ובמהלך מהיר השתלטה על חבל המריבה, כיבוש שהביא לזרם אדיר של פליטים שנוהרים בדרכים לא דרכים לארמניה. יאיר נבות מתאר את המהלכים שקדמו למהלך הנוכחי, הרקע לעימות, עמדותיהם של השחקנים האזוריים והגלובליים והפער העצום שבין היכולות הצבאיות והכלכליות של שני הצדדים. וגם מביא עדכון קצר על המתרחש בין רוסיה לאוקראינה, לקראת בוא החורף | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 329: בחזרה מהחופשה עם כמה מילים על ”האחת” ביום כיפור ההוא לפני חמישים שנה וכמה מחשבות על יום הכיפורים הזה, חמישים שנים אחרי. הפודקאסט של טובי פולק

הסדרה "האחת", שיצרו סימה קדמון ואמנון רבי, הייתה קבלת הפנים הראויה - גם אם מאוד לא פשוטה לעיכול - לשבים מחופשה אירופית קצרה. ולמרות שרוב האירועים היו ידועים ורבים מהנפשות הפועלות מוכרות - זו עדיין הייתה חוויה מרתקת ומטלטלת. אבל יותר מזה: הפער שבין המלחמה ההיא, לפני חמישים שנה לבין הימים האלה; בין המדינה ההיא לזו של היום; בין האנשים ההם לאנשים של היום; והמרחק שבין יום כיפור ההוא, שמסמל מלחמת הצלה עקובה ואיומה ליום כיפור הזה, שכולו שיסוי, הדתה, הדרה והסתה - הוא פשוט בלתי נסבל. אז מדינה שלמה יצאה להילחם על קיומה; היום חברה מפוררת מנסה להציל את נשמתה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 328: פרופ’ אבי שגיא בחלק ב’ של השיחה על הציונות הדתית. סיפורה של ישיבת מרכז הרב ומעמד הרבנים קוק, לקראת סוף שנות ה-60. הפודקאסט של טובי פולק

ישיבת מרכז הרב, שהוקמה בירושלים בידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק - הייתה בראשיתה ישיבה קטנה יחסית, כפי שמסביר פרופ' אבי שגיא. בנו של הרב קוק, המייסד - הרב צבי יהודה הכהן קוק - היה ממובילי רעיון ארץ ישראל השלמה והיה בין הרבנים שלימדו בישיבת מרכז הרב בשנות ה-60 בואכה מלחמת ששת הימים, שאז צברה הישיבה פופולריות ונהפכה לאבן שואבת לחסידי שלמות הארץ. רעיונות הגאולה הלכו וחלחלו בקרב רבני ותלמידי הישיבה והבשילו ביוני 1967 עם הניצחון הגדול: כיבוש העיר העתיקה, ההגעה לכותל המערבי, להר הבית ולשאר המקומות הקדושים. וכך נהפכה ישיבת מרכז הרב, השולית יחסית עד לששת הימים, לחוד החנית של התנועה המשיחית שממנה התפתח בהמשך גוש אמונים, מפעל ההתנחלויות ועד לגוף שמכנה את עצמו היום הציונות הדתית היום (חלק שני בסדרה) | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 327: עו”ד גלעד שר, שבמשך עשרות שנים פעל ופועל להשגת הסדרים והסכמות מול הפלסטינים, בשיחה על הסכם אוסלו במלאת לו 30 שנה. הפודקאסט של טובי פולק

הסכם אוסלו היה הסדר זמני, פרק מבוא לקראת הסכם הקבע בין ישראל לרשות הפלסטינית - הסכם שמעולם לא נחתם. הרעיון המכונן, שנולד עוד בהסכם האוטונומיה בקמפ-דייויד (ממשלת בגין) והמשיך בוועידת מדריד (ממשלת שמיר), היה השלב הראשון לקראת כינון הסכם והסדר בין שתי ישויות מדינתיות עם גבול מוסכם ביניהן והסדרי ביטחון ברורים. בשיחה עם עו"ד גלעד שר, שמילא במהלך רוב השנים המכוננות תפקידים רבים במגעים עם הפלסטינים, קובע שבהתחשב באלטרנטיבות - הסכם אוסלו היה טוב, לפחות נכון, בוודאי הרע במיעוטו.  והוא קרס בגלל שני הצדדים. ועדיין, גם הימין שזועק נגד ההסכם הזה 24/7, לא ביטל אפילו סעיף אחד מההסכם המקורי. וכך גם לא הפלסטינים | לקמפיין התמיכה בפודקאסט