על הדרך | שיחות עם טובי פולק

פרק 350: טל אלוביץ’ - יועץ פוליטי, חוקר, איש מדעי המדינה ולשעבר מנהל סיעת העבודה בכנסת - על המציאות הפוליטית עכשיו וביום שאחרי. הפודקאסט של טובי פולק

כמי שחי באינטנסיביות את הפוליטיקה הישראלית כבר 20 שנה (מגיל 15) - במסדרונות השלטון, בכנסת, בוועדות, בעיקר סביב במפלגת העבודה - טל אלוביץ' מציג פרספקטיבה ותובנות מרתקות שנובעות מניסיונו בפעילות הציבורית והפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון. הוא מודע היטב לביקורת העצומה על יו"ר העבודה מרב מיכאלי, על סירובה לרוץ בגוש אחד עם מרצ בבחירות האחרונות, סירוב שאת התוצאה ההרסנית שלו כולנו רואים היום - אבל מודה ביושר שגם הוא היה נגד האיחוד. לדבריו, על מפלגות השמאל להפנים שהן לא יהיו מפלגות שלטון בעתיד הנראה לעין ויהיו הסייד-קיק של כוחות המרכז-ימין (לפיד, גנץ, ליברמן, סער). וככאלה,  הן יהיו חייבות לתרום את חלקן המאזן והמנרמל כשותפות למפלגות השלטון, גם מעמדת מיעוט

פרק 349: ”יניב”, שהיה ראש מרחב דרום בשב”כ עד לפני כשנתיים וחצי, על מה שהוביל לשבת השחורה וגם על הפתרון, שלמרות הכל יהיה מדיני. הפודקאסט של טובי פולק

למרות שפרש מהשירות כבר באוגוסט 2021, חש "יניב" (שזה לא שמו האמיתי) את המועקה כאילו מעולם לא עזב. כמי שהיה ראש מרחב דרום בשב"כ (מקביל לאלוף פיקוד) הוא מכיר היטב את השטח, את הצד שלנו וגם את הצד השני; את ההתראות שהיו ואלה שלא זכו להתייחסות וגם את האתגרים בהשגת מודיעין איכותי בזמן שאתה לא שולט בשטח ולא נמצא בו פיזית. "ישראל התמכרה לאשליית השקט והקדמה, לחיים הטובים, לבידור ולתרבות וכלכלה פורחת - ופשוט נרדמה בשמירה...", הוא מסביר ועדיין מכיר לחלוטין בחלקו של הארגון במחדל הנוראי, במקביל לכל החלקים האחרים בשרשרת קבלת ההחלטות. לדעתו, צה"ל יכול להביא את החמאס לידי כניעה, אבל עדיין משוכנע שהפתרון היחיד יהיה מדיני: כוח רב-לאומי משולב בקואליציה מזרח-תיכונית והעברה הדרגתית של הסמכות לידי רשות פלסטינית אחת

פרק 348: מעוז ינון, שהוריו בלהה ויעקובי נרצחו בביתם בנתיב העשרה, יעשה הכל בשביל להעיף את נתניהו וגם לשמר את התקווה לשלום. הפודקאסט של טובי פולק

ככל שזה קורע, אי-אפשר להפריד את מעוז ינון מהעשייה למען השלום ובעיקר מהתקווה. אחרי שקבר את הוריו שנרצחו בבוקר ה-7 באוקטובר, הוא קם מהשבעה וחזר לעשייה: מאבק חסר פשרות לשחרור החטופים, הפסקת כהונת ממשלת הזדון והדחתו המיידית של בנימין נתניהו - שהוא וכל ממשלותיו, ובעיקר זו הנוכחית, הפקירה למותם כ-1,400 אזרחים וחיילים, מפקירה לגורלם בעזה כ-240 חטופים, הפקירה עשרות ומאות אלפים נוספים מתושבי המדינה בדרום וגם בצפון ומפקירה גם את הניצולים ("אף אחד מנציגי המדינה והממשלה לא טרח לדבר איתנו עד לרגע זה"). ואחרי כל זה, הוא עדיין מאמין בשלום (או לפחות בהסדרים מדיניים), כי אין ולא תהיה דרך אחרת; כי בפעם הבאה ייהרגו עשרות אלפים; ואם לא נשנה את כיוון הספינה, הטבח הבא יגיע. בוודאות

פרק 347: ערן עציון על מחיר השבת החטופים, אופק המערכה בתוך עזה, הסיכוי הריאלי לפרק את החמאס מנשקו, הסכנות בצפון ואופציות היום שאחרי. הפודקאסט של טובי פולק

ההלם מהיקף המחדל וממדי האסון שפקד אותנו מתחיל אט אט להתחלף בתרחישי היום שאחרי: המחיר ומידת האפקטיביות של הפעולה הקרקעית בתוך הרצועה; דילמת החטופים; הסיכוי הריאלי להכרעה מוחלטת של החמאס ובאיזה מחיר ויש כאלה שעוסקים גם בפתרון העתידי האפשרי (למרבה הצער, לא ממשלת ישראל). ערן עציון, לשעבר סגן ראש המל"ל והאחראי על התכנון האסטרטגי במשרד החוץ, מנסה להפריד בין השיקולים הטקטיים לתמונה הגדולה והטווח הארוך. על השטות המוחלטת החדשה של העברת, "ניוד" אם תרצו (מי ביקש טרנספר ולק קיבל?) של מאות אלפי עזתים למדינות מקלט ברחבי העולם; על המחיר שיהיה כרוך בשחרור החטופים; על חלון ההזדמנויות המדיני הבינלאומי שמצטמצם במהירות; על המתיחות בצפון וגם על הפתרונות העתידיים - שאסור שיכללו שליטה ישראלית, בוודאי לא אזרחית, ברצועה

סעו מכאן. המנון המלחמה - מכה אדירה מתחת לחגורה

יאללה סמוטריץ' תתפטר
יאללה בן-גביר תתפטר
וגם רוטמן יאללה עוף מכאן
מטומטמים שלא ברא שטן
ואמסלם וגם שיקלי וביטן סעו מכאן
כי הרגו אותנו

מירי רגב תתפטרי
עידית סילמן תתפטרי
אבי דיכטר חתיכת פחדן
יואב קישטא יאללה לך מכאן
וברקן האפס ואקוניס השפן
סעו מכאן
כי הרגו אותנו

יריב לוין המסוכן
ואטורי ביסמוט מאי גולן
קחו איתכם את דיסטל אטבריאן
ואת מיקי זוהר ואת קרעי גם
ואת גפני ואת גולדקנופ ואת דרעי השקרן
סעו מכאן
כי חטפו אותנו

והאפס המושלם
שקרע לנו ת'עם
שהסית כמו שהוא נושם
שבכל החרא הוא אשם
שיילך לאלף אלף עזאזל
הוא נוכל
כי שחטו אותנו

פרק 346: פרופ’ אבי שגיא על הדילמה הבלתי אפשרית שבין הדאגה לשלומם והצלתם של מאות החטופים לעזה לבין החובה להגנת והצלת המדינה. הפודקאסט של טובי פולק

איך מגשרים בין שתי החובות העליונות של המדינה: הצלת חיים מול השמירה על ביטחון המדינה? כמה רחוק צריכה ללכת מדינה למען הצלת הפרט, השבוי או החטוף, והאם נכון לנצור את האש - גם אם זמנית - על מנת לאפשר את שחרור החטופים? השיחה עם פרופ' אבי שגיא נעה בין הכללי והפרטי: בין הדאגה לשלומם של הפרטים החטופים להכרח הלאומי לפעול להגנת כלל החברה והמדינה; בין ההתפרקות המוחלטת של מוסדות המדינה למול ההתגייסות האזרחית חסרת התקדים; וגם, ככל שזה טראגי, לפער הנורא שבין הטרגדיות האישיות, המשפחתיות והקהילתיות, לסטטיסטיקה המבעיתה של המספר העצום של הקורבנות והנפגעים | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 345: אביב הברון איבד בשבת השחורה שלושה מבני משפחתו שנרצחו והיום נלחם על החזרת שבעת בני המשפחה האחרים שנחטפו לעזה. הפודקאסט של טובי פולק

אי-אפשר היה להסיט את המבט מעמוד השער של המוסף הפוליטי של ידיעות אחרונות לפני כשבועיים. על עמוד השער התנוססה תמונתה של יהל שהם, בת שלוש בסך-הכל, ילדה זהובת תלתלתים שנחטפה לעזה עם עוד שישה מבני משפחתה. יהל היא בת אחייניתו של אביב הברון, עורך המוסף הפוליטי כבר 15 שנה. בן קיבוץ בארי, מכיר אישית כמעט את כל הנרצחים והחטופים בני ובנות הקיבוץ ועכשיו עסוק 24/7 במאבק להחזרתם הביתה של יהל (3), אחיה נווה (8), הוריהם עדי וטל שוהם, שושן הרן ושרון ונועם אביגדורי (12). שלושה בני משפחה אחרים נרצחו בטבח בבארי: לילך (אחותו של אביב), אביתר קיפניס ואבשלום הרן | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 344: יאיר נבות על מראה המלחמה מבחוץ, התקשורת הבינלאומית, ההתייחסות האירופית הרשמית, יחס השמאל הרדיקלי וכמובן - רוסיה. הפודקאסט של טובי פולק

כמו כולנו, גם את יאיר נבות ומשפחתו שמתגוררים בהולנד תפסה המלחמה בהפתעה גמורה. שיחה עיתונאית ובעיקר אישית עם מי שרואה את התמונה בהקשר רחב יותר מזה של רובנו: כיצד נראית המלחמה ממערב אירופה השבעה והשלווה; על התייחסות התקשורת המקומית והבינלאומית; על הנרטיב הרוסי והאינטרסים של פוטין ורוסיה במזרח התיכון בכלל ובמערכה הנוכחית בפרט - על רקע המעורבות העמוקה של ארה"ב; וגם על התחושות של ישראלים שמצאו פינה אירופית שקטה לחיות בה ומתבוננים בתדהמה במה שמתרחש במולדת: על משמעות "הבית" הבטוח והמגונן - הבית הפיזי והמטאפורי שהתרסק לרסיסים לפני חודש ומה זה אומר על הבית האחר, שרחוק מהבית, לישראלים שבנו לעצמם חיים במקום אחר | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 343: ציפי שמילוביץ’ על הדברים שמרגישים ורואים משם, על הנרטיב התקשורתי שלא בהכרח מתיישר עם המציאות וגם על מה שקורה לנפש. הפודקאסט של טובי פולק

עשור ויותר ציפי שמילוביץ' חיה בארה"ב - חוויה כזו היא עוד לא עברה. כמו כולנו. שיחה כאובה על הישראליות שלא תצא מכולנו לעולם; על המלכוד הישראלי, שלראשונה בחיינו גם מרגיש כמו מצור אישי; על איך הכאוס הנורא שאנחנו תקועים בתוכו נראה משם בתקשורת, בפוליטיקה, במדיניות, ביחסים הבינאישיים; על הפער שבין תדמית השולט והחזק לתחושת הקורבן חסר האונים ונטול ההגנה; על ההפקרה שלא תיאמן שזועקת מקצה העולם ועד קצהו; וקצת על התקווה שלא הכל אבוד. מוזמנים לשיחה שהיא בעצם מונולוג בשניים | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

הקלטת דיון ספייס על המלחמה (התקיים בשבוע השלישי למלחמה): על משבר הביטחוני, הכאוס הפוליטי והוואקום המנהיגותי

מתחילת הלחימה, התסכול והזעם על הממשלה חסרי תקדים (בצדק) ואנשים רבים מרגישים צורך עז לקום ולפעול. עו"ד נאוה רוזוליו כינסה חברים ושותפים למאבק לספייס (בטוויטר) בנושא המשבר הבטחוני ומנהיגותי  בישראל. בין המשתתפים בדיון: ‏בר שם-אור, ‏אור-לי ברלב, ‏תומר אביטל, יאיר גולן, ערן עציון, גונן בן-יצחק, אייל עופר, און עזריאל, דן עדין, הגר סידס, עו"ד ירון חיים וענת סרגוסטי

פרק 342: גיל שלי בשיחה על גבורתם של בנו וחבריו בקרב בקיבוץ בארי; על מה אפשר ללמוד מהמחדל הנוראי וגם קמצוץ אופטימיות בנוגע לעתיד. הפודקאסט של טובי פולק

יואב שלי, חייל סדיר בגולני, בילה את ליל שישי ההוא בפסטיבל המוזיקה "נובה". בשעות הבוקר המוקדמות הוא וחבריו הבינו שמשהו רע קורה, חילצו את עצמם לבארי בלי לדעת מה קורה בתוך הקיבוץ ונקלעו לקרב גבורה של מעטים מול רבים. אבא של יואב, גיל שלי, מספר על מה שעבר על בנו וחבריו באותה השבת; על היוזמה, התושייה והגבורה; על השבת המסויטת שהוא ומשפחתו חוו עד שהבן חולץ למרכז בסוף אותו היום; וגם על מה שלדעתו מצפה לנו - כחברה וכמדינה - ביום שאחרי. שיחה מרגשת מאוד ויוצאת דופן במיוחד, שמקפלת בתוכה את כל תולדות חיינו כמעט | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 341: יאיר גולן על השבת שבה שוב מצא את עצמו על מדים, על המחדל והמערכה, על נתניהו שחייב ללכת עכשיו ועל הפוליטיקה ביום שאחרי. הפודקאסט של טובי פולק

לא כך תיאר לעצמו יאיר גולן, מי שהיה סגן הרמטכ"ל ופרש מצה"ל לפני יותר משש שנים, למצוא את עצמו שוב במדים. אבל זה קרה ללא התראה וב-7 באוקטובר הוא חזר למדים, חתם על נשק והעביר את השבת ההיא בחילוץ ניצולים, בניסיון להבין את תמונת הקרב ובדיווחים לאחור על המצב בשטח. מאז שחזר לאזרחי הוא מתרוצץ בכל פינה בארץ, בדרום ובצפון ובמרכז, מארגן את כל מי שמוכן להתגייס למאמץ הלאומי ומתארגן לימים הפוליטיים שאחרי. בדבר אחד אין לו ספק: עם נתניהו לא תהיה לנו תקומה. בנימין נתניהו חייב ללכת ומיד. לא אחרי המלחמה ולא כשתגיע הרגיעה - אלא כאן עכשיו. ולמרות ועל אף הכל, הוא אופטימי | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 340: גבע קרא-עוז על ההשפעה הדרמטית של מכונת הרעל על הנרטיב התקשורתי ועל דעת הקהל. וגם על התקשורת שבוגדת בשליחותה. הפודקאסט של טובי פולק

אם מישהו חשב שהמחדל הנוראי, האסון הבלתי נתפס, היקף הקורבנות - נרצחים, הרוגים, שבויים, חטופים ופצועים - ישתיקו את עבודתה של מכונת הרעל, אז לא. להיפך. חורשי המזימות, ממציאי הפייקים, המשמיצים, המלעיגים, מפיצי הדיבה והשנאה, היו הראשונים להתאושש. ובעצם הם לא חדלו לרגע. גבע קרא-עוז עוקב אחרי הערוצים הגלויים והנסתרים שממציאים, מנפחים ומפיצים את כמוסות הרעל וקובע שמדובר במכונה שפועלת 24/7 ובהיקף דימיוני. ואם מישהו בנה על התקשורת הממוסדת שתציל אותנו - אז אפשר לשכוח מזה. התקשורת תשנה את כיוון הספינה רק אם תזהה שהסנטימנט הציבורי משתנה, לא רגע אחד לפני | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 339: לימור מויאל ורותם פרלמן-פרחי על השבר החברתי העצום; החששות הלאומיים והפחד הקיומי; המאבק, המחאה והפוליטיקה של היום שאחרי. הפודקאסט של טובי פולק

האם אנחנו בכלל קולטים את מה שקרה ב-7 באוקטובר? האם זה בכלל אפשרי? האם אנחנו מבינים את הסיטואציה שאליה נקלענו והולכת להיות חיינו בטווח הנראה לעין ואולי לתמיד? האם אכן מדובר בסכנה קיומית - אישית וגם לאומית? שיחה נוקבת וארוכה במיוחד (לבקשת עוקבים ומאזינים) עם לימור מויאל ורותם פרלמן-פרחי על עצם קיומנו כאן. על הזהות החברתית והלאומית שלנו; על הערעור הנורא של תפיסת הביטחון בכלל והביטחון האישי בפרט; על הזיהוי הפוליטי של כל אחת ואחד מאיתנו. ובעיקר: אחרי שהעולם הפנימי שלנו התערער באופן כה ברוטלי, האם זה מה שקרה גם למהות החברתית והאידיאולוגית שלנו? | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 338: ירון טן-ברינק על העיתונות הישראלית במלחמה ועל ראשי מערכות החדשות בטלוויזיה שנפגשו בחשאי עם נתניהו ושכחו לדווח על זה. הפודקאסט של טובי פולק

גם בימים כתיקונם העיתונות הישראלית (ברובה) איבדה את דרכה ואת הכבוד העצמי שלה - לא כל שכן במצב החירום הנורא שאליו נקלענו. אז גם אם נכון שגורמי השידור המרכזיים - בעיקר ערוצי הטלוויזיה -  התאוששו הרבה יותר מהר מהממשלה המשותקת (עד לרגע זה ובכלל), בכל זאת אף אחד שם לא פירמט את ההארד דיסק. ירון טן-ברינק, עורך טיים-אאוט תל-אביב, עוקב וכותב לאורך שנים רבות אחרי המתרחש בערוצי השידור השונים וכבר ראה הכל, אבל גם הוא נדהם לשמוע על הפגישות הדיסקרטיות שקיים נתניהו עם בכירי חדשות 12, 13, ידיעות אחרונות ועוד - פגישות שהמערכות כלל לא דיווחו עליהן. שיחה כואבת על הפחד של התקשורת, חוסר ההבנה של התפקיד שלה וגם על מכונת הרעל הבלתי נלאית שערוץ 14 מוביל ומהדהד | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 337: שיח מרובע על הטראומה, המלחמה, הפוליטיקה ותמרוני הבריחה מאחריות של נתניהו. עם לימור מויאל, דן עדין ושרגא טיחובר. הפודקאסט של טובי פולק

אחרי כמעט שנה של מחאה ומאבק נגד ההפיכה המשטרית וקצת יותר משבוע מאותה שבת שחורה, זה לא מוקדם מדי להתחיל לחשוב ולדבר על מה שקרה לנו כאן ובכלל, לאן אנחנו הולכים ואיך ייראה היום שאחרי. שיחה מרובעת עם פעילי המאבק המתמידים לימור מויאל, דן עדין ושרגא טיחובר, על כל מה שקורה לנו עכשיו: ההלם והטראומה הלאומית - שנתניהו היה כנראה הראשון שהצליח להתאושש ממנה וחזר להפעיל את מכונת הרעל במלוא העוצמה; על בסיסי חיינו שהתפוררו לנגד עינינו ממש; על אי-כשירותו הבלתי נתפסת של נתניהו (וכל סביבתו) ואיך מזיזים אותו; ושוב, כמו שכמעט התרגלנו - הרפיסות שלא תיאמן של העיתונות | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 336: ערן עציון בשיחה על ”קבינט המלחמה” המדומיין וחסר הסמכויות ועל הדרך שבה חייבת הממשלה לפעול עכשיו, הרבה לפני ”היום שאחרי”. הפודקאסט של טובי פולק

בשעה שאולפני הטלוויזיה המרכזיים משדרים 24/7 את האירועים ותמונות הזוועה מהדרום וגדודי עיתונאים, פרשנים וקצינים בכירים לשעבר מתלהמים ומתחרים ביניהם מי יהיה יותר לוחמני ונחרץ - פרשן אחד מתבלט בקור רוחו ושיקול דעתו. ערן עציון, לשעבר סגן ראש המל"ל וראש התכנון המדיני במשרד החוץ, כבר היה בקבינטים מלחמתיים (אמיתיים) באירועים קודמים ויודע איך המערכת אמורה לעבוד. רמז: זה לא קורה עכשיו. שיחה שקולה על המצב הנוכחי בחזית (ערפל קרב); הגדרת מטרות המלחמה (לא נקבעו); הבנת גבולות הגזרה ומגבלות הכוח ("שיטוח עזה"? "השמדת החמאס"? "חיסול שלטון החמאס"?); האיומים בגזרות האחרות (בעיקר בצפון אבל לא רק) והסכנות שבכניסה קרקעית מסיבית שתכליתה אינה ברורה ובעיקר לאף אחד לא ברור איך מתכוונים לצאת ממנה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 335: פרופ’ אבי שגיא על מה שקרה לנו - כחברה, כמדינה, כפרטים. על תחושת ההפקרה, הנטישה ובעיקר חוסר האונים והאימה. הפודקאסט של טובי פולק

אין תקדים מוכר בהיסטוריה המודרנית של החברות הדמוקרטיות לאירוע הנוכחי. אין לנו דרך לקלוט את ממדי הזוועה, העוצמה, ההיקף. הזעם עצום, אבל עיקר התסכול נובע מההפקרה. הנטישה. וכפי שמסביר פרופ' אבי שגיא, ההגדרה הנכונה למצב הנוכחי היא אימה, לאו דווקא פחד או חרדה, שהם מנגנוני הגנה מפני סכנות, בעוד שאימה היא מצב של חוסר אונים עד כדי שיתוק. שיחה על ההלם שאליו נכנסה הממשלה על כל זרועותיה - למול ההתגייסות האזרחית הפנטסטית; על אתיקה ומוסר של לחימה ואיך מתמודדים עם דילמות הפגיעה בבלתי מעורבים; וגם על הדילמה הטראגית בהתייחסות לגורל השבויים והחטופים | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 334: נתניהו הוא הבעיה - הוא לא הפתרון. נתניהו הפקיר את המדינה וחייב ללכת. עוד היום. אסור לו להישאר בתפקיד רגע אחד נוסף. מונולוג. הפודקאסט של טובי פולק

ממדי האסון והמחדל הולכים ומתבררים, אבל לא באמת מתבהרים. כן ברור שנתניהו וממשלתו חתומים על נטישת והפקרת אזרחי המדינה. בזחיחות, באדישות, בסדרי עדיפות מופקרים, בתאוות בצע, בגסות רוח, באפס כישורים. והם חייבים ללכת. לא מחר, לא בעוד חצי שנה; אתמול. הקואליציה המופרעת שנתניהו הקים, הממשלה האיומה, המינויים הרי האסון, כל אלה הביאו עלינו את סופנו כחברה, כמדינה. השנה האחרונה בדברי ימיה של מדינה ישראל תהיה ככל הנראה השנה האחרונה של מדינת ישראל כפי שהכרנו. כפי שהיינו רוצים שתהיה. לא ברור אם נוכל להשתקם, ספק גדול; אבל כל זמן שנתניהו בתמונה, זה בוודאות לא יקרה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט

פרק 333: פרופ’ אבי שגיא בחלק ג’ של הסדרה על הציונות הדתית. והפעם - בין נס ששת הימים לשבר של יום כיפור ומשם לזינוק במפעל ההתנחלויות. הפודקאסט של טובי פולק

 כשסוקרים את תהליך הפיכתה של הציונות הדתית מתנועת תורה ועבודה שהייתה שותפה נאמנה של תנועת העבודה הקלאסית ביישוב הארץ ופיתוח המדינה בעשורים הראשונים שלה, חשוב להתעכב על שתי תחנות קריטיות בזמן: מלחמת ששת הימים והכיבוש הגדול של הארץ; ושש שנים לאחר מכן - השבר הנורא של מלחמת יום כיפור. בחלק השלישי בסדרה מסביר פרופ' אבי שגיא את התמורות שחלו בתנועה לקראת ואחרי ששת הימים, ה"שחרור" הפלאי של חלקי הארץ הכבושים (לשיטתם) ואימוץ הקו של הרב קוק הבן - ועד לתגובה הכמעט משיחית שבאה בעקבות האסון של 73' ואובססיית ההתנחלויות שהגיעה בשנים שלאחר מכן | לקמפיין התמיכה בפודקאסט